ישראלים וישראליות יקרים,
אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בסיור מיוחד ליום השואה בו נלמד על שואת יהודי אתונה ויוון וההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר. כישראלים יהודים בעיר אנו רואים חשיבות בהכרות עם ההיסטוריה המקומית וזיכרון יהודי אתונה אשר סבלו ונרצחו תחת השלטון הנאצי.
בתחילת אוקטובר 1943 פורסמו כרזות רחוב ומודעה בעיתונות, שחייבו את יהודי אתונה, לרבות בעלי הנתינות הזרה, להתייצב לרישום בבתי הכנסת בעיר. הגרמנים הורו ליהודים למנות "מועצת זקנים" שתייצג את ענייניהם; עם זאת מינו הגרמנים ועד קהילה חדש, שבראשו עמד משה שאקי, וסגנו היה יצחק קבילי. אחרי פטירתו של שאקי בינואר 1944 נתמנה קבילי במקומו.
יהודי אתונה לא מיהרו להירשם, כפי שציוו הגרמנים. יהודים בעלי אמצעים מיהרו לברוח, וכמה מאות מהם הצליחו להגיע אל ההרים ולהסתתר בכפרים נידחים. בסך הכול הצליחו כ-3,000 מיהודי אתונה להשיג ניירות מזויפים ולהתפזר באתונה ומחוצה לה. קבוצות של בני נוער יוונים ותושבים אחרים הגישו ליהודים סיוע ניכר בהסתרתם ובמציאת דרכי מילוט ומקומות מחבוא. רוב היהודים שנרשמו היו מיעוטי יכולת, שלא יכלו למצוא לעצמם מקומות מסתור תמורת רכוש או ויתור על תלושי המזון שקיבלו. הם קיבלו מן הגרמנים תעודות זיהוי מיוחדות, וכל מי שגילו היה 14, לפחות, היה חייב להתייצב מדי יומיים לביקורת. נאסר עליהם להסתובב במקומות ציבוריים מ-17:00 אחר הצהריים עד 7:00 בבוקר.
במרס 1944 הפיצה הגסטאפו שמועות, כי לקראת חג הפסח הקרב יקבלו היהודים מצות וסוכר בבית הכנסת ברחוב מלידוני בעיר. ב-23 במרס הגיע למקום טוני בורגר, נציגו החדש של אייכמן בעיר, והודיע ליהודים שהתקבצו בבית הכנסת, כי הם יישלחו למחנות עבודה בגרמניה עד תום המלחמה. דלתות בית הכנסת נסגרו על הנוכחים; היהודים שנלכדו בו (על פי גרסה אחת מספרם היה כ-300, ועל פי אחרת 700-1,000) הובלו למחנה המעבר הארעי "היידארי". שם הופרדו הגברים מן הנשים ונכלאו בקסרקטינים. למחרת הצטרפו אל הכלואים בני משפחותיהם ומספר היהודים במקום הגיע לכ-1,500. לאחר כמה ימים הובאו לשם עוד יהודים שנתפסו בפרובינציה, ובסך הכול היו במחנה 3,000 יהודים.
ב-2 באפריל 1944 גורשו 1,300 יהודים מ"היידארי" לאושוויץ.
הסיור יתקיים בעברית ויועבר על ידי רב הקהילה היהודית ובמהלכו נבקר במספר אתרים חשובים:
- "רחוב ישורום" בפסירי, שהיה השוק של המשפחה היהודית ישורום, כיוון שלא הרשו ליהודים לפתוח דוכנים בשוק הרגיל
- בבית הכנסת בו רוכזו היהודים בתקופת הנאצים
- אנדרטת השואה בסוף רח' מלידוני על גביה כתובות שם כל הקהילות היהודיות שהיו לפני השואה, חלקן הגדול נכחדו
- בתי הכנסת בית שלום הספרדי ועץ חיים הרומניוטי על רח' מלידוני
